ספר לילדך על המוות

הגן הקטן שלך מלא במחשבות ותצפיות מעניינות...כולל תהיות לגבי המוות. למה לילדים קטנים יש כל כך הרבה שאלות על מוות? ומהי הדרך הטובה ביותר עבורנו להגיב?

מה אתה אומר כשהילד שלך שואל על מוות?

קחו נשימה עמוקה לאט והפגינו עניין וכבוד לשאלתם. אולי תגיד: 'המממ... אני רואה שחשבת על זה קצת.' לפני שאתם ממהרים לתת תשובה, נסו להבין מה ילדכם רוצה לדעת...ומדוע עכשיו. הציעו הזדמנות להביע כל מחשבה שעשויה להיות ממש מתחת לפני השטח של השאלה המקורית שלהם.

משהו כמו: 'מתוקה, יש לך עיני נשר ואתה סופר טוב בלשים לב ואת שמה לב להרבה דברים. ראית משהו שגרם לך להתחיל לחשוב על מוות? אולי ראית תמונה או שמעת אנשים מדברים?'

ואם אתה מרגיש קהה וממש לא יודע מה להגיד... זה בסדר! לא על כל שאלה צריך לענות באותו רגע. אולי תגיד: 'הו, מתוקה, זו שאלה ממש טובה. אתה יודע... תן לי לחשוב על זה כדי שאוכל לענות לך ממש טוב. אבל, דבר אחד אני יכול להגיד לך ב-100%, ממש בשנייה זה שאמא אוהבת אותך ואני תמיד אהיה כאן כדי להגן עליך. בוא נחשוב על זה קצת יותר ונראה אם ​​נוכל להבין את זה ביחד, מחר'. אל תדאג אם זה לא שקוף לחלוטין עם ילדך ושלא 'תמיד' תהיה שם. ילדים צעירים עושים הכי טוב עם בסיס חזק וצפוי וביטחון בעולם שסביבם. זו הנוחות שהם צריכים ברגע ובראייה המיידית של העתיד. כמובן, למחרת אתה צריך להעלות את זה, אבל התחל בשאלות קצת יותר על מה שהילד שלך שמע או ראה או איך היא חושבת על זה.

למה ילדים מדברים על מוות?

זה אולי מטריד לשמוע את ילדכם מדבר על מוות אבל זה נורמלי מבחינה התפתחותית. בגיל הזה, הם אובססיביים ל'למה' של העולם. הם מנסים להבין כל דבר בעולם שסביבם... כולל המוות. ייתכן שהם ראו דמות מתה בסרט או שמעו דיון על קרוב משפחה מבוגר. הם עשויים אפילו לקלוט את חוסר הרצון שלנו לדון במוות... מה שהופך אותם לסקרנים עוד יותר... ולדאוגים.

הילד הצעיר שלך חי בעולם קסום. הוא חושב שלכל דבר יש מטרה ושלמבוגרים יש כוחות מיוחדים. גם אם ילדים שמעו על מוות, הם בדרך כלל חושבים שזה משהו זמני והפיך.

אם ילדך שואל אותך אם תמות, אל תשקר, אלא תרגיע את הפחדים שלו על ידי אמירת משהו כמו: 'אני אשאר מאוד מאוד בריא... ואאכל אוכל טוב, לישון ולהתאמן ואני אשאר בריא מאוד... איתך הרבה זמן, הרבה זמן... כל כך הרבה זמן שתגיד 'עזבי אותי בשקט, אמא, אני רוצה לעשות כמה דברים לבד בלי עזרתך!' קחו זאת כהזדמנות לדבר על חיים בריאים.

איך להתמודד עם מותו של אדם אהוב

כאשר דנים במוות, לשון הרע כמו לומר שמישהו 'נפטר' או 'איבדנו' מישהו. אלה עלולים לבלבל ילדים צעירים ולהוביל לחרדה לגבי רווחתם שלהם.

כמובן, כל מצב הוא ייחודי, אבל הייתי מציע להשתמש בשפה פשוטה וישירה: 'אנחנו כל כך, כל כך עצובים שסבתא מתה אתמול בלילה.' לאחר מכן שים את זה בהקשר שמוכר לילד. 'אתה זוכר מתי הכלב שלנו מת (דג זהב מת, ראינו ציפור מתה, ראינו פרח מת)? 'זה אומר שהגופה של סבתא הפסיקה לעבוד, ואנחנו לא זוכים לראות אותה יותר.' 'זה מאוד עצוב את אמא. וזה בסדר אם זה גורם לך להרגיש גם עצוב. אבל, הדבר הטוב הוא שהאהבה שלנו לסבתא תמיד, תמיד תחיה בליבנו וכל הזמנים הטובים שהיו לנו ביחד וכל האהבה שלה אליך תמיד, תמיד תחיה בתוך הזיכרון שלנו ממנה'. 'עוד יום או יומיים, בואו נחשוב על כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות ביחד כדי לעזור לנו לזכור תמיד את כל הזמנים הכיפיים שהיו לנו עם סבתא.'

כאשר ילד חווה מוות, בין אם קרוב משפחה או חיית מחמד, זה עוזר לו אם תנקוט בצעדים להנצחת הנפטר באמצעות אלבום מחווה או קופסת מזכרת. זה ייתן לילדים משהו קונקרטי לעשות עם האבל שלהם ושאלותיהם. זה גם מהווה דרך לזכור תמיד ולהרגיש כאילו הנפטר עדיין נוכח.

זה גם מועיל לציין לילדים צעירים כיצד הפרחים והעצים סביבם מדגימים את האמת הפשוטה של ​​מוות ולידה מחדש. הצבעה על כך יכולה לעזור להם להרגיש יותר בנוח עם הנורמליות של המוות והתחדשות החיים. אתה יכול לומר, 'המוות הוא באמת מעניין ואפילו מבוגרים עדיין מבינים את זה. אבל אנחנו יודעים הרבה דברים על זה. לדוגמה, הסתכלו על הפרחים או העלים על העצים. הם מתים כל שנה... ואז חוזרים שוב, רעננים ויפים. עלים נופלים על האדמה ואז הופכים שבורים ורטובים והופכים שוב לאדמה ומאכילים את העצים כדי לעזור להם לצמוח וליצור עלים חדשים. אנחנו חלק מדברים שתמיד מסביבנו לנצח נצחים...אנו נושמים אוויר שתמיד היה שם ושותים מים שעוברים בגופנו...ואז החוצה...ואז אל האדמה והאוקיינוסים שהופך לעננים וגשם ומשמשים ל-ו שוב. יש אנשים שחושבים שזה מה שקורה לנו כשאנחנו מתים'.

אם האמונות הדתיות שלך כוללות חיים שלאחר המוות, אתה יכול לכלול את זה בהסבר שלך אבל לשמור את זה פשוט. אם מישהו מת, אתה יכול לומר 'הם מתו והם בגן עדן עכשיו.' שוב, הימנע מלבלבל מילות לשון כמו 'הם שלווים' או 'הם נחים'.

למרות שזו יכולה להיות שיחה מאתגרת לכולנו, העניין של הילדים במוות הוא נורמלי לחלוטין והדבר הטוב ביותר הוא תמיד להיות כנים, אבל פשוט (כי אף אחד מאיתנו לא פתר לגמרי את התעלומות על החיים והמוות) ולהרגיע את ילדך לשמור על קווי תקשורת פתוחים.